צום מים בן 13 יום – חלק א' – מה זה צום מים והאם הוא מסוכן?

לפני קצת יותר משבוע סיימתי צום מים בן 13 יום, כן, 13 ימים שתיתי רק מים ולא אכלתי כלום. וזה היה אחד הדברים המאתגרים והמדהימים שעשיתי בחיי. התנתקתי מכולם, יצאתי מהפייסבוק, הודעתי למודרכים שאני לוקחת חופשה של כמה שבועות, הודעתי לחברים ומשפחה שאני מתרחקת לכמה שבועות. יצרתי קשר עם מלווה צומות שסמכתי עליו, הגעתי לדירה בעוספיא, הכנתי לעצמי מים מזוקקים ונשכבתי במיטה ללא לפחות מ-13 יום שהעברתי עם עצמי, עם המים ועם המיטה. היה מאתגר מאוד ומדהים. היום, שבועיים אחרי כן, הדבר הבולט ביותר שאני חווה הוא התפרצויות של אושר והתרגשות שמביאים אותי לדמעות, שמחה לחיות. אבל זאת רק דגימה, יש לי הרבה מה לספר ואני מאמינה שעם הזמן יהיה יותר ויותר. 

צומות הם חלק משמעותי מאוד מתהליך ההחלמה שלי מקרוהן. יותר מארבע שנים אני במסלול ההחלמה הזה ואני מחשיבה את עצמי בריאה מקרוהן אחרי שבמשך הארבע שנים אלה אני ללא תרופות וללא סימפטומים, חווה בריאות שהולכת ומתחזקת מיום ליום. הדבר העיקרי והראשון שהביא את הבריאות לחיים שלי היה מעבר לתזונה טבעית ומדויקת לפי כלליה של ההיגיינה הטבעית, לפי הרבה ידע בריאותי שצברתי, ובהתאמה מיוחדת למצב של מחלת מעי. לאחר כשנה וחצי בתהליך ההחלמה שלי התחלתי לשלב צומות כדרך לאפשר לגוף שלי לנקות את עצמו באופן יותר אינטנסיבי. בהתחלה הייתי צמה 24 שעות, מדי פעם, אח"כ הארכתי את הצומות ליומיים, שלושה וכך הלאה. לפני כשנתיים ערכתי צום של שבוע, ולאחריו נכנסתי לתקופה של שנה שבה עשיתי צומות באופן יותר אינטנסיבי – אחת לחודש חודשיים הייתי צמה בין 3 ל-5 ימים. התקופה הזאת הביאה לקפיצה נוספת ומשמעותית בבריאות שלי.

בתקופת הצומות העיכול שלי הלך והשתפר עוד ועוד, האנרגיות שלי השתפרו, הצלילות המחשבתית, הנשימה, הרוגע והשמחה. אפילו שהתזונה הביאה לשינוי דרמטי ביותר בעיכול שלי, והביאה אותי למצב שבו ביום יום אני נהנית מעיכול טוב ומספיגה גבוהה, עד היום עדיין העיכול שלי מאוד רגיש ועד לפני הצום הנוכחי עוד התקשיתי לאכול כמות ראויה של סיבי ירקות ונעזרתי רבות במיצי ירקות בתפריט שלי. מעבר לכך, האנרגיות שלי, היכולת לבנות שרירים, מצב הרוח ויכולות החשיבה, אף שהשתפרו באופן מדהים, לא הגיעו לרמה אופטימלית כפי שאני יודעת שאפשרית עבור כל אדם וגם עבור עצמי. עם כל צום שערכתי ההיבטים הללו השתפרו עוד ועוד. במהלך הצומות חוויתי קשיים ומשברים ואלו העידו בפני על כמות החולי והרעלים שעוד קיימת בגוף שלי. גם הצום הנוכחי עליו אני כותבת עכשיו הוא לא השלב האחרון מבחינתי, אני עוד לא מרגישה שהגעתי לרמת הניקיון שאני יכולה להביא את הגוף שלי וברור לי שיש לי עוד דרך משמעותית לעבור עד שארגיש שאני ברמת הבריאות המיטבית שאני יכולה להגיע אליה. עוד ארצה ואשמח לצום ולקיים צומות משמעותיים וארוכים ולהמשיך להבריא את עצמי, אבל בצום הנוכחי הרגשתי שעברתי משוכה רצינית מאוד בהבראה שלי. אספר בפירוט על כך בהמשך.

צריך להבין שאני חליתי בגיל 10 במחלת מעיים קשה ומהגיל הזה הייתי תלויה בתרופות קשות מאוד למעלה מ-20 שנה. 10 שנים סטרואידים כמעט נון-סטופ, ועוד 13 שנים של תלות בתרופה כימותרפית שמדכאת את המערכת החיסונית. הרבה מהמערכות הבסיסיות בגוף שלי, המעיים, הכבד ומערכות נוספות לא זכו בכלל להתפתח כמו שצריך. במצב של חולי קשה כמו שהיה לי הגוף מנסה בכל דרך להתגונן מפני הרעלים שהמחלה מביאה וכן מהרעלים הנוראיים שקיימים בתרופות הקשות. הגוף מצליח לכלוא ולאחסן חלק מהרעלים ברקמות שומן ובדרך זו הוא מבודד אותם ומונע את השפעתם על הגוף. אלו יכולים להמתין שנים כלואים בגוף עד להזדמנות שיוכלו להשתחרר החוצה. מערכות שנפגעו, כמו למשל המערכת האדרנרגית שנפגעת מאוד בטיפולים של סטרואידיאם, או מערכת החיסון שנפגעת מטיפולים שנועדו לדכא אותה, ממתינות למצב שבו הגוף יהיה במנוחה ויתפנו אצלו יותר אנרגיות כדי שיוכל לשקם את המערכות החולות ולסלק את הרעלים האגורים. אף שתזונה טבעית יכולה והביאה לשיפור אדיר בבריאות שלי, כדי להשתקם מכל הנזקים הנלווים למחלה, וכדי להאיץ את תהליך ההחלמה, יש מקום משמעותי לעזרה של צומות.

לא לאכול במשך 13 יום, זה לא מסוכן??!

זה יכול להיות מאוד מסוכן אם קופצים לעשות את זה בלי ידע, ליווי והדרכה ראויה. אני מאוד מאוד מזהירה מפני אפשרות כזאת ומציעה לכל מי ששוקל לקיים צום של יותר מיום יומיים לקרוא על כך לפחות 3 ספרים ולהעזר בהדרכה. אני נעזרתי בליווי המבורך של אלירן דה מאיו, שצבר ניסיון רב בצומות שקיים בעצמו ובליווי של אנשים אחרים בצומות. אלירן תמך בי בכל הרמות הנדרשות: הוא גם הבטיח שאני מבצעת את הבדיקות הנדרשות כדי לוודא שהגוף מתפקד כמו שצריך והצום מתקיים באופן בטוח, וגם סיפק תמיכה רגשית ורוחנית שמאוד מאוד היו חשובות בתהליך הזה בגלל האתגר הנפשי המשמעותי מאוד שמלווה צום כזה ארוך. אני מלאת הוקרת תודה והתרגשות מהזכות שניתנה לי להנות מהתמיכה שלו, זה נכס אדיר שיש לנו בארץ מישהו שיודע להנחות צומות ובצורה מעמיקה וקשובה לכל ההיבטים המשמעותיים הקשורים לצום.

אני עצמי גם צברתי ניסיון וידע באמצעות למידה ובתהליך שעברתי עם הצומות שעשיתי עד שלב זה. זאת הדרך הנכונה ביותר שאני מאמינה בה וממליצה עליה למודרכים שלי: להתחיל מצום של יום, לבחון ולהבין את התגובות הגופניות והנפשיות, להמשיך לתקופה בצום של יום אחד מדי פעם ולאחר מכן להאריך בהדרגה את הצומות תוך בחינה, קשב, למידה על צומות בכלל ועל התגובות המסוימות שהגוף האישי שלכם מייצר. בתהליך כדאי ללמוד ולהעזר באנשים מנוסים שעברו את התהליך הזה ויכולים לסייע לכם להבין יותר לעומק את התגובות של הגוף והנפש שלכם. אני רואה הרבה אנשים היום בקבוצה שאני מנהלת בנושא בריאות, שקוראים ומתרשמים מהיתרונות של צום ומחליטים לקפוץ באופן מהיר מדי לצום של שבוע או יותר מזה וללא הדרכה וליווי. מהניסיון והידע שלי זה שגוי ביותר, ומקביל בעיניי למי שמנסה להרים משקולות ענק בלי להתאמן ולהביא את עצמו לחוזק וליכולות הנדרשות באופן סבלני, מתמיד והדרגתי, שהוא תמיד בריא, בטוח ונכון יותר, בכל דבר שאנחנו עושים וקשור לבריאות. צום שנעשה ללא ידע והבנה יכול להיות מסוכן ממש, ישנן עדויות גם על מוות כתוצאה משגיאות שנעשו על ידי אנשים לא מנוסים ואני רואה שגיאות חמורות שנעשות כל הזמן על ידי חסרי ניסיון שמנסים לקיים צומות ללא השגחה. אני מפצירה בכם בכל דרך להמנע מלעשות זאת.

צום שנעשה נכון הוא הדרך הטבעית והבטוחה ביותר להבראה

מרב הסיכונים הבריאותיים שאדם נתקל בהם במהלך חייו לא נובעים מסיבוכים שהגוף עצמו מייצר, אלא מהעובדה שאורח החיים המודרני מביא אותנו למגע עם חומרים ותנאים שאינם טבעיים לנו ושהגוף שלנו לא יודע כיצד להתמודד איתם. במצב של צום, ובתנאי שהוא נעשה נכון ובהשגחה מקצועית, וישנה הקפדה גבוהה על מנוחה ועל התרחקות מחומרים רעילים, הגוף זוכה למנוחה רבה והוא יכול להפסיק להשקיע את האנרגיה הרבה מאוד שהוא נדרש להשקיע ביום יום כדי להגן על עצמו מכל הרעלים שאנחנו מביאים אותו במגע איתם. כשמבינים עד כמה המזון שאנחנו נוהגים לאכול, הסטרס שאנחנו כופים על עצמנו ושאר ההרגלים הלקויים, מזיקים לנו ומכבידים על הגוף ועל האיברים הפנימיים, אפשר להבין עד כמה אנחנו מקלים ומאפשרים לגוף לעבור תהליך בטוח כשאנחנו נמנעים מאכילה ומפעילות ומאפשרים לגוף מנוחה טבעית ונכונה.

לגוף האנושי, כמו לכל בעלי החיים בטבע, יש מנגנונים שמאפשרים לו לעבור תקופות משמעותיות ללא מזון. אם חושבים על זה, בטבע לא היה מצב שאדם אכל במשך כל חייו ללא הפסקה, האוכל פשוט לא היה זמין ללא הפסקה, ומנגנון בסיסי של השרדות היה היכולת לעבור כמה שבועות ללא אוכל. במצבים כאלה הגוף שלנו מפרק רקמות חולות ומיותרות ושומנים ומפיק מהם אנרגיה והזנה לכל צרכיו. אם כל בעלי החיים הדומים לנו ורוב בעלי החיים בטבע בכלל, מסוגלים לעבור תקופות משמעותיות של צום ללא נזק בריאותי, למה שאנחנו לא נהיה מסוגלים לעשות זאת?

לא מדובר באיזו המצאה מודרנית טרנדית אלא בעקרון בסיסי מאוד – הגוף שלנו מכיל מאגרים שאמורים לשמש אותו במצב של היעדר מזון, כתנאי הישרדות בסיסי. הרברט שלטון, אבי ההיגיינה הטבעית השגיח על עשרות אלפי צומות בחייו, זה היה עבורו הכלי הראשוני לריפוי מחלות כרוניות. עשרות אלפי צומות שעברו בבטחה ובהצלחה. נכון להיום ישנו בית חולים בארצות הברית שנקרא True North שבו רופאים שהוכשרו בממסד הקונבנציונלי, מנהלים צומות ארוכים, במצבים מסוימים אף של 30 יום, ומקיימים גם מחקרים על צומות. ד"ר ג'ואל פורמן כתב ספר נפלא ומומלץ ביותר על צומות רפואיים, ספר שסוקר עשרות מחקרים שהראו את היתרונות הבריאותיים שבצומות. כך שאפילו שרוב בני האדם בחברה שלנו לא יודעים בכלל שאפשרי לשרוד ללא אוכל מעבר לכמה ימים, בפועל זוהי הפרקטיקה הבריאותית הטבעית והבסיסית ביותר שקיימת מאז ומתמיד עבור בני האדם, וצריכה לחזור ולהיות חלק מכלי הריפוי שזמינים עבורנו.

עקרון ראשון של בריאות טבעית – הגוף יודע לרפא את עצמו ותפקידנו הוא רק לא להפריע

בצום הגוף שלנו בוחר את הרקמות החולות ביותר ומפרק אותן כדי לספק לעצמו הזנה מהן. מעבר להזנה שמופקת בתהליך הזה, התהליך גם משמש כמו מעין ניתוח שבו ככל שמתקדמים עם הצום הגוף הולך ומפרק יותר ויותר רקמות חולות ומשחרר ונפטר מיותר ויותר רעלים וחולי לטובת תחזוק של רקמות בריאות ובנייה של רקמות מחודשות. סדר העדיפויות של הגוף הוא תמיד הנכון ביותר והחכם ביותר ואף רופא או מנתח לא היה מבצע את התהליכים האלה בצורה יותר נכונה ומדויקת – הגוף תמיד יבחר לפרק את הרקמה המיותרת ביותר ולתחזק את הרקמות החשובות. המעמסה שהסרנו מהגוף בכך שהפסקנו לאכול היא רבה ביותר, והרבה אנרגיה מתפנה לתהליכי ריפוי במהלך הצום. אם ישנה מחלה או בעיה, הגוף שלנו יבחר לנטב את האנרגיות קודם כל לריפוי הבעיות האקוטיות ביותר ובהמשך להתמודדות עם אתגרים פחות דחופים.

בתרבות שלנו ישנה אי הבנה רבה לגבי הכוח של הגוף לרפא את עצמו. ישנו חוסר אמון רב בגוף ותפיסה כאילו אנחנו כל הזמן צריכים להלחם בתהליכים שקורים לגוף באופן טבעי. במצב של מחלה אנחנו נעשים מאוד חרדים שמא הגוף שלנו לוקח למקומות מסוכנים ושאם לא נעזר בתרופות שיעצרו את ההדרדרות יקרה אסון. ההיגיינה הטבעית רואה את הדברים בצורה הפוכה לחלוטין – האינסטינקטים של הגוף הם תמיד נכונים; סימנים של מצוקה גופנית הם לרוב סימנים שהגוף מנסה לרפא את עצמו, ועלינו רק להפסיק להפריע לו. כל נסיון "לעזור" לו, או לשנות את המהלך הטבעי של הריפוי שהגוף מנסה לבצע, רק מפריע. תרופות, צמחי מרפא, ואפילו אוכל, מגוון של התערבויות שמפסיקות סימפטומים ונותנות לנו הקלה זמנית, כל אלו רק מפריעים לגוף להביא אותנו לבריאות עמוקה ושורשית. זה לא אומר שכשהגוף חולה אנחנו צריכים לנהוג בחוסר אחריות והזנחה ולהמשיך פשוט עם חיינו כאילו לא קרה דבר, ממש לא, כיוון שאין לנו את הידע האינסטינקטיבי שאמור להיות לנו על התנהלות נכונה וטבעית שבאמת לא תפריע לגוף. אם ננהג כהרגלנו, כמעט כל דבר שנעשה יהווה סוג של הפרעה. האתגר האמיתי שלנו הוא ללמוד איך להפסיק להפריע לגוף ולתת לו את התנאים הטובים ביותר שיעשה את מה שהוא בוחר ויבריא את עצמו בדרך הכי נכונה עבורו.

צום נכון הוא מנוחה כמעט מוחלטת – מצב אופטימלי של אי הפרעה

70% מהאנרגיה שאנחנו מוציאים ביום יום הולכים על עיכול, רוב השאר מושקע בתפקוד שלנו. בצום אנחנו מפנים את רוב ההפרעות האלה, והאנרגיה שהגוף מפיק מפירוק שומנים מיותרים ורקמות חולות מאפשר לו לבצע את תהליכי הריפוי שהוא צריך לבצע בצורה הקלה ביותר. וכל עוד אנחנו מכירים בכל שכשנפסיק להפריע לגוף הוא ידע לבצע את תהליכי ההחלמה הנדרשים בצורה האופטימלית, אנחנו יכולים להבין שצום הוא התנאי הטוב ביותר להחלמה.

בקרוב – חלק ב' – חוויותי מהצום

הגעתי לצום בהתרגשות רבה ועם רצון גדול מאוד לצום, הרגשתי הוקרת תודה אדירה על ההזדמנות שהתפתחה עבורי להתפנות מעיסוקי, לנוח, לצום ולאפשר לגוף ולנפש שלי את המסע המדהים והמרפא הזה. שהיתי בדירה ששכרתי בעוספיא, באזור שבו יש אוויר נקי, בדירה מאוד מאווררת, בפאתי היער, באזור שקט… (המשך יבוא)

המשך קריאה על צומות

הדרכת צומות

  • אני משתמשת בצומות קצרים בתהליכי ההדרכה שלי, ומלווה אנשים בלמידה העצמאית שלהם על גופם ועל תגובותיו במהלך הצומות. מדובר בתהליך שעיקרו שינוי תזונתי ושינוי של הרגלי חיים וכולל בין השאר את הכלי המדהים הזה של צומות קצרים. הנה פרטים נוספים על ההדרכה שאני מציעה.
  • אלירן דה מאיו, מטפל תזונתי, רגשי ורוחני ומציע גם ליווי ופיקוח על צומות, בעל ניסיון משמעותי בפיקוח על צומות ויכולת לפקח על צומות ארוכים יותר. אני בחרתי בו ללוות אותי בצום שלי ואני ממליצה עליו בכל דרך.

בתמונה – אני לפני הצום 🙂

פוסטים אחרונים

14 תגובות
  • חדוה לוטגה
    פורסם ב 14:37h, 20 יוני הגב

    יקרה, ממש מרשים..ומקווה שמתי שהוא אהיה מוכנה לזה..מתי שהוא אעשה זאת!!!

    • אביב ברכה
      פורסם ב 07:35h, 17 אוגוסט הגב

      חדווה אהובה, אני מאחלת לך את זה!! זה כל כך אפשרי עם אלירן, כאן בארץ, קרוב וטוב.

  • עומרי פרידמן
    פורסם ב 14:41h, 20 יוני הגב

    מדהימה, פשוט מדהימה.

    • אביב ברכה
      פורסם ב 07:34h, 17 אוגוסט הגב

      3>

  • רפאל פרגון
    פורסם ב 14:57h, 20 יוני הגב

    יפה מאוד

  • נח
    פורסם ב 01:32h, 21 יוני הגב

    מדהימה! תודה על השיתוף!

  • ג'וי
    פורסם ב 04:18h, 21 יוני הגב

    מדהים ומפורט תודה! מחכה להמשך

  • רועי
    פורסם ב 07:08h, 21 יוני הגב

    כל מאמר חדש ושיתוף של ידע ונסיון ברוח ההגיינה הטבעית משמח ותורם לאנושות ולכדור הארץ. תודה לך על הבלוג.
    אהבתי את הרעיון של להתנסות בצומות קצרים בתור התחלה.
    אלירן דה מאיו הוא בהחלט ברכה…

    • אביב ברכה
      פורסם ב 07:34h, 17 אוגוסט הגב

      רועי יקר, תודה 3>

  • עינת
    פורסם ב 19:45h, 22 יוני הגב

    אביב, את מעוררת השראה!
    תודה רבה על השיתוף. מחכה להמשך.
    עינת

  • רותי אטל
    פורסם ב 18:38h, 06 אוגוסט הגב

    קראתי את הכתבה שלך ונהניתי לקבל חיזוקים על ההליך שאני עוברת, אני כבר ביום ה-14 של הצום, אבל ממשיכה ללכת לעבודה ומנצלת את שעות אחר הצהרים והערב למנוחה, אני במעקב רפואי אבל את הצום עושה במסגרת ביתית, כאמור תוך המשך עבודה במשרד, עם קהל ועם אנשים, עם כל הכרוך בכך.

    תודה על השיתוף שלך, אני מאחלת לך בריאות טובה והמשך דרך צלחה

    • אביב ברכה
      פורסם ב 07:29h, 17 אוגוסט הגב

      הי רויטל, אני רק עכשיו רואה את התגובה שלך. אני שמחה מאוד שהתחזקת מהפוסט ותודה על הפידבק הזה 🙂 אני מאמינה ויודעת שהתוצאות המרביות מצום מתקבלות במנוחה מוחלטת. כל פעילות מפריעה לגוף להכנס לניקוי עמוק ולנצל את האנרגיה שלו לניקוי ולהבראה וזאת הסיבה שהקפדתי בצום לשכב במיטה כל הזמן. אינני יודעת אם הדעה הזאת שלי תורמת לך, את בטח כבר סיימת את הצום, אבל אולי תחשבי על הכיוון הזה לפעמים הבאות, ובכל מקרה תבחרי כמובן במה שנראה לך הכי מתאים. רציתי לשאול איפה היית במעקב רפואי במהלך הצום, אשמח אם תרצי לשתף.
      אני מקווה שאת בטוב וחווה שיפורים כבר,
      אביב

  • יועד
    פורסם ב 18:47h, 14 ספטמבר הגב

    אביב , יא ברכה , כל כך שמח לקרוא על ההשפעה החיובית והדרך שעברת . פשוט מעורר השראה!
    מחכה לפרק ב' !

פרסום תגובה