המדריך המלא לבריאות השיניים

בריאות השיניים זה אחד התחומים היותר בעייתיים עבור מי שמנסה להימנע משימוש בכלים הקונבנציונליים לשימור בריאותו. הנושא הזה, בדומה לנושאים בריאותיים אחרים, מפחיד מאוד. אין לנו סט שיניים חלופי, ורקמות השיניים לא מתחדשות באותה מהירות כמו רקמות אחרות בגוף, כאבי שיניים יכולים להיות מאוד חזקים ומפחידים, ובעיקר יכולים לכפות עלינו הגבלות משמעותיות. אבל מעבר לכך, לרוב האנשים אין מספיק ידע על מניעת המשך ההידרדרות או על איך לאפשר לגוף שיקום של מצב השיניים. כך נדמה שבמקרה של חורים בשיניים אין ברירה אלא לעשות מה שהרופא מציע. אבל בתחום הזה, כמו בתחומים אחרים של בריאות, יש הרבה דברים שהציבור לא יודע ויכולים להועיל, וממול, יש תעשייה שלמה שמתפרנסת מהבורות הזאת. זה נכון שנזקים לשיניים יכולים להיות בעייתיים מאוד עבורנו, זה נכון שרובנו מתמודדים עם נזקים בלתי הפיכים שאף הקפדה בריאותית לא תרפא, אבל מעבר לעובדות הללו יש הרבה עובדות נוספות שכדאי לדעת ויכולות לשנות את התמונה באופן משמעותי מאוד עבור רובנו. כדי לדעת כיצד נכון להתנהל בכל הקשור לנושא הזה צריך להבין ראשית מהי החשיבות של בריאות השיניים ולאחר מכן מה גורם לפגיעה בבריאות השיניים. על הרקע הזה יהיה ברור וקל להבין כיצד נכון לשמור על השיניים וכיצד להתנהל כשמתגלה פגיעה בבריאות השיניים.

תפקידן של השיניים קריטי לבריאות הגוף כולו. הפה הוא התחנה הראשונה בה עובר האוכל שאנחנו אוכלים, והלעיסה היא שלב העיכול הראשון ובמובן זה הוא אולי החשוב ביותר. כשהשיניים לא בריאות, הלעיסה לא מתבצעת כמו שצריך ואז חלקיקי מזון גדולים מדי נכנסים למערכת העיכול, מה שמשבש את העיכול בכל השלבים הבאים, ומייצר מצע של מזון בלתי מעוכל, ריקבון והצטברות של רעלים. מזון בלתי מעוכל גם לא מספק לנו את הערכים התזונתיים כמו שצריך וכך נוצרים גם חוסרים בגוף. לתנועות הלעיסה יש גם תפקיד בהזרמת הדם לאברי הפנים, וכתוצאה הן משפיעות על בריאות הראש כולו וגם על מראה פנים רענן וצעיר. שימוש בשייקים ובמיצי ירקות ופירות כשהשיניים לא מתפקדות כמו שצריך, לא פותר את הבעיה גם בגלל שלתנועות הלעיסה יש תפקיד גם בהכנת מערכת העיכול כולה לעיכול המזון, וכן יש להן תפקיד בגירוי בלוטות הרוק להפריש אנזימים שנדרשים לעיכול המזון. שום פתרון לא יאפשר עיכול מלא ואפקטיבי כמו לעיסה טובה, ושום פתרון לא יאפשר גם את בריאות אברי הפנים וכלל מערכת השרירים הטבעתיים שמפועלים על ידי הלעיסה. נהוג לספר שהרברט שלטון אבי ההיגיינה הטבעית, הצליח להחזיק בבריאות מדהימה עד הרגע שהוא קיבל בעיטה מהסוס שלו והשיניים שלו נפגעו. אז הדרך להידרדרות בריאותית היתה מהירה. עד כדי כך השיניים חשובות לנו לפי תפיסתה של ההיגיינה הטבעית.

 

מה פוגע בשיניים?
אנחנו רגילים לחשוב שהדברים העיקריים שיוצרים חורים בשיניים הם חוסר הקפדה על צחצוח השיניים ואכילה של יותר מדי ממתקים. לעניין צחצוח השיניים יש חשיבות אמנם, אבל היא מעטה יחסית למשתנים אחרים, לתפיסתי, ואילו אכילה של ממתקים באמת מזיקה אבל ממתקים הם לא המזיקים היחידים לשיניים, הרגלים נוספים ורבים שנחשבים מקובלים לחלוטין יוצרים נזקים רבים ומשמעותיים באותה מידה, אם לא יותר. כדי לדעת איך לשמור על השיניים שלנו כדאי להכיר יותר לעומק את כלל הגורמים הרלוונטיים ולהבין בצורה מדויקת יותר את הפרופורציות ביניהם. אם כן, באשר לשאלה מה פוגע בשיניים? אחלק את התשובה לכמה סעיפים: בריאות הגוף כולו, תזונה לקויה, טיפולי שיניים ואחרון בחשיבותו – היגיינת הפה.

בריאות הגוף כולו
כאמור השיניים, כמו העצמות שלנו, בנויות בעיקר מסידן. סידן משמש לא רק כאבן בניין לרקמות השיניים והעצמות אלא גם כמינרל שנוגד חומציות בדם. כשהגוף לא בריא ישנן בגוף דלקות או הצטברויות של רעלים ואלו תופעות חומציות. במצב כזה הגוף מושך סידן מהעצמות ומהשיניים כדי לנטרל את החומציות שהדלקות והרעלים מאיימים ליצור בדם. כך, יש פחות סידן וצפיפות רקמות השיניים יורדת, וכשאין מספיק מינרלים כדי לתקן את המצב, או כשיש יותר מדי חומציות בגוף, נוצרים חורים בשיניים. גם חוסר איזון הורמונלי או בעיות במערכת העצבים, תופעות שיכולות להתלוות לכל חולי, פוגעות במערך המינרלים בגוף וכתוצאה פוגעות בשיניים. גם הרגלי חיים לקויים כמו חשיפה מתמשכת למתחים יומיומיים, היעדר חשיפה לשמש, היעדר מנוחה ושינה, והיעדר (או עודף) פעילות גופנית יכולים לפגוע במערך ההורמונים בגוף וביכולת של הגוף לסלק רעלים ולהביא להסתמכות גבוהה מדי על מאגרי הסידן שבשיניים כדי לנגוד חומציות.

תזונה לקויה
אם אין מספיק מינרלים בתזונה הגוף יאלץ למשוך את הסידן מהעצמות ומהשיניים כדי שימלא את תפקידו הקריטי בשמירה על רמת החומציות התקינה בדם. אבל מעבר לזה גם תזונה עתירה במינרלים יכולה להיות במקביל גם מלאה ברעלים שמייצרים חומציות, ואז אפילו רמות המינרלים הגבוהות לא יכולות לפצות על העול שעומד על מאגר הסידן בגוף כנוגד חומציות. מה בתזונה שלנו מייצר חומציות גבוהה? התשובה היא פשוטה – אוכל מעובד ומזון מהחי. כמובן שממתקים, עוגות, לחם לבן ושתייה ממותקת פוגעים בשיניים – אלו הם המאכלים מעובדים שמעלים את רמת החומציות בגוף. אבל מעבר לכך, גם מאכלים שנחשבים כמו ארוחת צהריים של ילד טוב, כמו אורז לבן ולחם מלא הם מאכלים מעובדים שמייצרים רמת חומציות גבוהה ופוגעים בשיניים. מה לא פוגע בשיניים? תפריט של אוכל טבעוני מלא, טבעי, שקרוב כמה שיותר לצורתו הטבעית, ושמאוזן היטב וכולל את כל הרכיבים שהגוף זקוק להם. הנה פירוט:

פירות מייצרים תגובה בסיסית בגוף, במובן הזה הם לא מאיימים על מאגרי הסידן בגוף. פירות גם לא משאירים שאריות דביקות על השיניים, ובמובן זה לא מצריכים פעילות יתר של חיידקי השיניים כדי לפרק את השאריות הללו. פירות הם מאכל נהדר לשיניים באופן בסיסי, ורוב האנשים שמגיעים מתזונה נורמטיבית פחות או יותר יפיקו הרבה תועלת אם ישלבו יותר פירות בתפריט שלהם. עם זאת, גם עם פירות אפשר להפריז ולפגוע בשיניים, רק שהאפשרות הזאת בדרך כלל מאוד רחוקה מהמציאות של הרוב המוחלט של בני האדם. אנשים שמיישמים תזונה פירותנית לא מעט פעמים סובלים מבעיות שיניים. במקרים כאלה עשוי להתרחש אחד מהתרחישים הבאים:

  1. תדירות האכילה היא גבוהה מדי. בכל ארוחה רמת החומציות עולה לפרק זמן עד שהגוף מנטרל זאת ומשיב את רמת החומציות לרמה התקינה. בזמן הזה השיניים יותר פגיעות, שכבת ההגנה שלהן מתרככת ויש תנאים שמקדמים היווצרות של פלאק. כשתדירות הארוחות תקינה הגוף משיב את רמת החומציות לתקנה והשיניים לא נפגעות יותר מדי מהארוחה. לעומת זאת, כשתדירות הארוחות גבוהה מדי (ואני מתייחסת גם לנשנושים), השיניים לא מצליחות להשתקם, לבנות ולנקות את עצמן מספיק בין הארוחות, בגלל שכל הזמן רמת החומציות בפה גבוהה
  2. ישנו שימוש רב מדי בפירות מיובשים שנדבקים לשיניים ופוגעים בהן.
  3. אכילה של כמות גדולה מדי של פירות ביחס לצרכי הגוף וליכולתו להכיל את כמויות הסוכר הנלוות. זה קורה בעיקר כשפירותנים לא אוכלים מספיק ירקות ושומנים ומסתמכים יתר על המידה על פירות כדי לשבוע, או כשיש איזה קושי בעיכול של סוכרים ואז אותם אנשים מתקשים להגיע לשובע מכמות סבירה של פירות (כי הסוכרים לא משמשים בצורה אפקטיבית את הגוף להפקת אנרגיה), והם סובלים מרעב מתמיד ומנסים לפצות על כך על ידי אכילה של כמויות גדולות מדי או בתדירות גבוהה מדי.

אני רוצה לשתף שמכל הבעיות הללו של תזונה פירותנית לא נכונה סבלתי בעצמי וזה פגע לי מאוד בבריאות השיניים. אפרט על כך בהמשך.

ירקות אלו הם האוצר של השיניים, הם מלאים במינרלים שמשמשים לבניית השיניים, הם יוצרים תגובה בסיסית מהרגע הראשון שהם באים במגע עם השיניים, הם מלאים בסיבים שמנקים את השיניים תוך כדי שאנחנו לועסים אותם. רק טוב יוצא מהם – לבריאות השיניים כדאי לאכול כמה שיותר ירקות ועדיף בצורתם החיה (מי שמעכל אותם היטב ככה).

אגוזים וזרעים גם אלו מהווים מקור נהדר למינרלים ותורמים לבנייה מחודשת של השיניים. גם הלעיסה שלהם עוזרת לחזק את שורשי השיניים, להזרים דם וחומרי הזנה מרקמות החניכיים לרקמות השיניים וכן ישנן שאר התועלות שבלעיסה מאומצת שתיארתי מקודם. אגוזים וזרעים יוצרים תגובה חומצית בגוף, אבל מכיוון שהם מאוד מרוכזים מספיקה כמות קטנה מהם כדי לספק את צרכי הגוף ובאם אנחנו אוכלים אותם במסגרת תפריט מאוזן לא נרגיש צורך לאכול הרבה מהם וכך לא נוצרת חומציות גבוהה מדי והגוף מאזן זאת בקלות.

קטניות מונבטות אלו דומות בתכונותיהן לאגוזים והזרעים מבחינת התרומה לבריאות השיניים. רמות המינרלים גבוהות ותורמות מאוד לבריאות השיניים והגוף כולו. אלו גם יוצרות תגובה חומצית אבל גם במקרה הזה, הכמויות הנדרשות במסגרת תפריט מאוזן לא גדולות ולכן התועלת הכללית היא טובה וחיובית.

דגנים מונבטים וירקות עמילניים אלו תורמים במידה בינונית לבריאות השיניים. רמות המינרלים בהם בינוניות והם יוצרים תגובה יותר חומצית בגוף. הם מלאים בעיקר בפחמימות אבל לעומת פירות הם דביקים יותר. הם שימושיים יותר עבור אנשים שגופם מתקשה לקבל הזנה נאותה מפירות כתוצאה מלקויים במנגנון ניהול הסוכרים בגוף. אם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים לשבוע היטב מכמות סבירה של פירות, ונדחקים לאכול בתדירות גבוהה כשאתם מנסים לקבל אנרגיה מפירות, אז אפשר לשלב דגנים בתפריט, אבל עדיף להתבסס יותר על ירקות שורש כמקור לעמילנים ולאנרגיה, כי אלו מייצרים תגובה פחות חומצית ומתעכלים יותר בקלות.

מזון מהחי כאמור זה מלא ברעלים, מכביד על האברים שאחראיים על ניקוי הפסולת ומצריך שימוש רב יותר במינרלים כדי לנטרל רעלים, וזה בא על חשבון המינרלים שיכולים להזין את השיניים.

פיצות, לחם, עוגות, ממתקים, אורז לבן וכו' – אוכל מעובד – הוא המזיק העיקרי לשיניים. הוא דביק, מייצר חומציות, לא מזין ודל במינרלים. את הקטגוריה הזאת כדאי להוציא לחלוטין מהתפריט הן לטובת בריאות השיניים והן לטובת בריאות הגוף כולו.

טיפולי שיניים
למרבה הצער, בגלל הבורות בכל הקשור לתזונה, רובנו נופלים בשלב התזונה. כבר בילדותנו אנחנו אוכלים מה שהמשפחה נותנת. ההורים חושבים שהממתקים שהילד אוכל בגן הם הבעיה, אבל זה לא שורש הבעיה בכלל. בבית הילדים אוכלים פסטה, לחם ועוף, ולא זוכים למקורות בריאים של סוכר כי הפירות שמוגשים להם לא מספיק איכותיים. ילדים זקוקים לסוכר פירות בתפריט שלהם והם זקוקם גם לחוויה האנושית והמשפחתית של חגיגה ושמחה סביב ארוחות משותפות של פירות איכותיים. בהיעדר פירות איכותיים וחוויה משפחתית בריאה של חגיגת פירות, נוצר מחסור משמעותי מאוד במקורות בריאים של סוכרים וילדים נעשים מורעבים ומגיבים לממתקים כמו לאוכל היחיד שקיים עבורם.

סתימות עניין התזונה הוא רק הנזק הראשון, וכשמופיעים החורים הראשונים ואנחנו פונים לרופא השיניים, אז, ותסלחו לי על השערורייתיות של מה שאני מתכוונת לכתוב – אז נוצר הנזק העיקרי. במקום לשקם את נזקי השיניים הראשוניים בצורה בריאה, מהיסוד, להבריא את הגוף ולאפשר לו לבנות את הרקמות מחדש, משהו שיכול להיעשות בקלות אצל ילדים שניזונים בצורה נכונה – במקום זה מודבקות לשיניים סתימות, שהן חומר זר, ותמיד תמיד רעיל. שן היא דבר חי, נושם ומתחדש. השיניים מקבלות הזנה גם דרך פני השטח שלהן שבמצב הטבעי בא במגע עם אוכל ורוק. אבל במקום הזנה, עכשיו השן צריכה להתמודד עם גוש הרעלים הזה שהודבק לה. שן שנסתמה באופן מלאכותי יכולה הרבה פחות לשקם את עצמה, אם בכלל, והיא נידונה להידרדרות הדרגתית או מהירה. בנוסף, במהלך הסתימה הרופא גם קודח בשן ופוגע בחלקים נוספים ברקמה שלה. שן עם סתימה תחזיק מעמד כנראה עוד כמה שנים טובות, אבל היא נידונה למהלך עקבי ותמידי של הידרדרות. לא פלא שהדור של ההורים שלנו, היום בני 50+, מלא בשתלי שיניים, השיניים לא החזיקו מעמד אפילו שני-שליש מהחיים. סתימות הן כמו לקחת תרופות לכל החיים במובן הזה שהן גוש של רעל שמונע סימפטומים לכמה שנים במחיר של נזק עמוק ותמידי וקריסה עתידית.

טיפולי שורש הם גרועים פי כמה והרשת מלאה בעדויות לנזקים חמורים לגוף כולו שנוצרים כתוצאה מהטיפולים הללו. אני עצמי התמודדתי עם דלקות גרון חוזרות ונשנות שנים רבות. אלו לא נפתרו כשעברתי לתזונה נכונה, אלא עזבו אותי באופן חד וברור ביום שבו עקרתי שן שהיה בה טיפול שורש. חורפים ארוכים ביליתי כמעט נון סטופ במיטה עם דלקות גרון. מדהים כמה שפגיעה כל כך עמוקה באיכות החיים שלי נבעה מטיפול שורש אחד. בטיפול שורש לא רק שמודבק לשן חומר רעיל אלא גם נסתמים המוני נימים שתפקידם להזין את השן ולסלק רעלים ממנה. השיניים גם משמשות כאיבר לפליטת רעלים עבור הגוף כולו. זה די מדהים לדעת אבל השיניים שלנו מפרישות נוזלים, ודרך ההפרשה הזאת הן מתנקות ומתנקים רעלים מהחניכיים. גם אפיק הניקוי הזה מורעל ונחסם בטיפול שורש.

סתימות לבנות המודעות לנזקים שבסתימות הכספית שמשמשות כחומר המקובל והבסיסי לסתימות אצל רוב רופאי השיניים, גוברת, ועליה רוכבת תעשייה חדשה – תעשיית הסתימות הלבנות. והתעשייה הזאת מבטיחה לנו שאם נוציא את הכספית מהפה שלנו ונדביק במקום זה חומרים אחרים כל תופעות הרעילות שנוצרות כתוצאה משיניים סתומות, יעלמו. גם כאן נדרשת ערנות ופיקחות מצדנו – חשבו על כך בפשטות – האם נראה לכם הגיוני שיש איזשהו חומר שלא מזיק כשהוא מודבק לגופנו לעשרות שנים? אם היו מדביקים לנו משהו סינטטי ליד לעשרות שנים ומבטיחים שהחומר שמודבק לא יזיק לנו, האם היינו מאמינים? אין חומר סינטטי שלא יתיש את הגוף בניסיונות לנקות אותו אם הוא מודבק לאברים שלנו, אין חומר שלא יפריע לשן לנקות את עצמה ולקבל הזנה מהאוכל ומהרוק בפה, אין חומר שלא יחסום את אפיקי ניקוי הרעלים בשיניים ולא יפגע ביכולת של הגוף כולו לנקות את עצמו דרך האפיק הזה, אין חומר שלא ישחרר חלקיקים סינטטיים ולא ירעיל את הגוף כולו.

החומרים החלופיים הללו שמייצרים את הסתימות הלבנות משווקים היום היטב כחומרים פחות רעילים לכאורה. אני ניסיתי לחפור ארוכות במאמרים שמווים בין רעילות החומרים השונים (עבור מי שרוצה להתחיל לחקור את הנושא הזה בעצמו אני מפנה למשל למאמר הזה שנותן סקירה מעניינת). אומר לכם ככה – לא נרגעתי, באחד יש אלומיניום, בשני ביספינול A, ההוא משבש את מערך ההורמונים וזה פוגע במערכת העצבים, והכל גרוע לבריאות שלנו. אני פונה לאלו שחושבים שרופא יותר חדשני הוא הפתרון שלהם ורוצה להזכיר שאין פתרונות קסם. בנוסף לכך, בתהליך של החלפת סתימות כספית לסתימות אחרות הרופאים חופרים עוד יותר בשיניים ופוגעים בעוד רקמות בריאות. פשוט עצוב לחשוב שהתהליך הזה משווק כתהליך בריאותי ושאנשים שמתמודדים עם בעיות בריאות קשות נדחפים לעשות את זה. לי עצמי יש הרבה סתימות כספית בפה משנים קודמות של התנהלות מאוד לא בריאה. אני לא יודעת, אולי אמצא יום אחד עדות לכך שיש חומר פחות מזיק מהכספית שממלאת את פי ואחליט להחליף את הסתימות הישנות שלי, אבל נכון להיום אני מעדיפה שלא לעשות את זה כדי למנוע נזקים נוספים.

היגיינת הפה
היגיינת הפה משמעותית לבריאות השיניים. רמת חומציות גבוהה בפה מובילה להצטברות של פלאק על השיניים והפלאק חוסם ומקשה על השן לנקות את עצמה ולשאוב הזנה מינרלית מהרוק שלנו. הפלאק קשור גם לפעילות החיידקים על השיניים, הוא נוצר על ידי החיידקים הללו בתנאים בהם יש חומציות גבוהה בפה. הפלאק גם משמש עבור החיידקים כמו מבנה שמאפשר להם להיצמד לשן. הפלאק חוסם את אפיקי ההזנה והניקוי של השן, כך הוא פוגע בשן, ואז החיידקים אוכלים את החלקים הפגועים. אבל החיידקים היקרים שלנו הם הגורם האחרון להאשים אותו במשהו. ענת ארגמן, מורתי הנהדרת להיגיינה טבעית, אומרת "אין חיידקים רעים, יש רק חיידקים טובים". חיידקים פועלים תמיד איפה שיש רעלים, והם עוזרים לנקות את הרעלים ואת הרקמות הרעילות. חיידקים הם אף פעם לא מה שפוגע בשיניים, הם רק באים לפרק את מה שכבר פגוע.

לו היינו בריאים ב-100% וניזונים ישירות מהעצים מהאדמה, גופנו היה היה מסוגל לאזן בקלות את רמת החומציות בפה, ולא היה נוצר פלאק על השיניים. במצב כזה היינו גם אוכלים הרבה ירקות סיביים ישירות מהאדמה ואלו היו משמשים כמו מברשת ומנקים את השיניים שלנו משאריות הפלאק. על בסיס בריאות אופטימלית גם לא היינו נזקקים לכמויות רבות של אוכל או לארוחות מרובות, כי גופנו היה מפיק את ההזנה מהאוכל ביעילות. עם בריאות כזאת היינו אוכלים רק פעם אחת ביום, ועם ארוחה אחת ביום השיניים מתמודדות בקלות גם מבחינת היכולת שלהן להתנקות באופן עצמאי וגם מבחינת היכולת של הרוק לחזור לרמת חומציות מגנה. אבל אנחנו לא חיים בטבע ולא נהנים מרמת בריאות כזאת גבוהה, אף אחד מאיתנו, ולכן כולנו חשופים להצטברות של פלאק, ולכן האמצעים המלאכותיים שאנחנו משתמשים בהם לשמירה על היגיינת השיניים הכרחיים. רוב האנשים לא יודעים איך באמת צריך לשמור על היגיינת השיניים, גם בעניין הזה אנחנו לא מקבלים הדרכה נכונה, וגם בעניין הזה אנחנו נופלים וללא ידיעה יוצרים בעיות לעצמנו.

איך לשמור על בריאות השיניים?
אני די מאמינה, שלמרבה הצער, 90% ממי שקורא את הפוסט הזה כבר נושא כמה סתימות בפיו. המניעה האפקטיבית והחשובה ביותר צריכה להיעשות על ידי הורים שיכולים להשפיע בצורה אדירה על בריאות השיניים של ילדיהם. אבל גם מבוגרים שכבר יש להם כמה סתימות, טיפולי שורש או שתלים, יכולים להקפיד על הדברים החשובים כדי להימנע מהחמרת המצב ומנזקים נוספים.

תזונה
הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לעבור לתזונה בריאה, נכונה ומאוזנת, ולהוציא את האוכל המעובד מהתפריט. פיצות, פסטות, בורגרים, שניצלים, לחם… לכל אלו יש אלטרנטיבות מדהימות בתזונה טבעית נכונה ובריאה. אפשר ליהנות מטעמים מדהימים, מסיפוק גבוה, מאוכל טבעוני ויפה ומגרה וכיפי פשוט בצורתו הטבעית והנכונה. אוכל לנסח את הקווים הכלליים לתפריט כזה אבל אני חושבת שהדבר הכי טוב שיכול לעשות כל אדם בחברה שלנו לבריאות השיניים של עצמו, לבריאות הגוף כולו ולבריאות ילדיו הוא ללמוד קורס בהיגיינה טבעית, להקדיש יום בשבוע למשך חודשיים – שלושה, ולבנות לעצמו ולמשפחתו חיים שמחים, קלילים וטובים. זה גם הביטוח הבריאותי הכי טוב ואפקטיבי שיכול להיות לטווח הארוך. אני ממליצה בכל דרך על הקורס של ענת ארגמן ועל הקורס של אלירן דה מאיו, שני מורים אדירים ומעוררי השראה וטוב שקיימים למזלנו בארץ. אם אתם מתמודדים עם בעיות בריאותיות וזקוקים להכוונה יותר אישית אפשר להיעזר בי לבניית התפריט והרגלי הבריאות הנכונים. להורים שמתמודדים היום עם האתגר של שינוי הרגלים של ילדיהם אפשר להיעזר בקורס של דפנה אמון המקסימה שנועד בדיוק למטרה הזאת, לעזור להורים להעביר את ילדיהם לתזונה בריאה. באופן כללי, תפריט נכון ובריא הוא תפריט טבעוני, שמבוסס על אוכל טבעי ובלתי מעובד, ירקות, פירות, אגוזים, זרעים וקטניות, מרובה באוכל חי ומאוזן לפי מגוון הצרכים של כל אדם. תפריט נכון לא רק מייצר חוויה של בריאות בגוף אלא גם מספק, נעים ומשמח.

היגיינת הפה
1. הימנעו לחלוטין מנשנושים, ככל שתאכלו יותר פעמים במהלך היום או תשתו משקאות מתוקים, כך תהיה חשיפה רבה יותר של השיניים לנזקים. 2-4 ארוחות ביום זה די והותר ועדיף לא לעבור את ה-3 ארוחות.

2. העדיפו מאכלים שאינם דביקים, הרבו באכילת ירקות חיים, ואילו את המאכלים הדביקים יותר אכלו בכמויות קטנות.

3. העצה הבאה חשובה מאוד בעיניי – כלי הניקוי הראשי שלכם צריך להיות הסילונית, הסילונית יותר חשובה ממברשת השיניים בעיניי. למדנו לצחצח שיניים ואולי גם לנקות עם חוט דנטלי, אבל רק מי שמתחיל להשתמש בסילונית מבין כמה שאריות של אוכל נשארות בין השיניים אחרי הצחצוח ואפילו אחרי השימוש בחוט הדנטלי. השאריות האלה גורמות לנזק הרב ביותר. עברו אחרי כל ארוחה עם הסילונית על החיבור בין השיניים לחניכיים וסלקו את כל השאריות. התעכבו עם הסילונית על האזורים הכואבים או הרגישים, וכך תוכלו לסלק רעלים תוצרי לוואי של דלקות. הסילונית הצילה אותי מכאבים חזקים בשיניים. כמה ימים של ניקוי עקבי ונחוש ומה שחשבתי שיתגלה כהרס טוטאלי של השן ויצריך טיפול שורש, חלף ולא השאיר כמעט כל רגישות.

4. צחצחו שיניים בוקר וערב – הצחצוח צריך להיות עדין, עקבי, להמשך לפחות 4 דקות, ולהיעשות עם מברשת חשמלית. מברשות חשמליות אפקטיביות כל כך הרבה יותר ממברשות ידניות. הצחצוח מוריד את רמת הפלאק אבל גם יוצר גירוי שמעודד את השן לחדש את עצמה. הימנעו לחלוטין מצחצוח אחרי האוכל, אז שכבת ההגנה של השן רגישה ופגיעה וצחצוח יכול לפגוע בה עוד יותר. אין צורך בשום משחת שיניים, כל משחה מכילה חומרים מיותרים ומזיקים. צחצחו את החניכיים, השיניים והלשון, ושטפו את הפה עם מים אחרי הצחצוח. הימנעו לחלוטין משימוש בכל משחת שיניים או מי פה, טבעית או לא טבעית, הדבר היחיד שלא מזיק כאן הוא שמן קוקוס, אבל כמשחת שיניים גם הוא מיותר בעיניי. 

5. אחת לחצי שנה בקרו אצל שיננית. בקשו ממנה שלא להשתמש בשום חומר פרט למים. הניקוי היסודי יותר גם כן יכול לעשות נפלאות וגם הוא פתר לי כאבי שיניים מובהקים כמה פעמים. אחרי הביקורים הללו אין פלאק והשיניים מקבלות הזנה יותר אפקטיבית מהרוק בפה וכן מסוגלות לסלק רעלים ולהתחדש בצורה יותר טובה וחשופות לפחות נזקים. שיננית גם תלמד אתכם טכניקת צחצוח נכונה – יש לצחצח את החניכיים, השיניים ואת הלשון. להקפיד על צחצוח בעצמה הנכונה, צחצוח חזק מדי יכול לגרום לנסיגת חניכיים.

אני מכירה הרבה אנשים שמתעצלים לצחצח שיניים, במיוחד בקהילה הבריאותית כשיש רתיעה מכל מה שמרגיש כמו מעשה "לא טבעי". לכם אני ממליצה להיעזר בשיננית כל 3 חודשים. דעו שכל אנשי הבריאות המבוגרים יותר הגיעו למסקנה לגבי הצורך בשיננית בדרך הקשה אחרי שחוו נזקים בלתי הפיכים לשיניים. גם דאגלאס גרהאם (אבי הגישה 80/10/10) התנסח כמה פעמים מאוד ברור לגבי הצורך בצחצוח ובביקורים אצל השיננית. הימנעו מזה, ביקור של חצי שעה אחת ל-3 חודשים וניקוי של דקה עם סילונית אחרי כל ארוחה (או לפחות שקשוק של מים בפה אחרי כל ארוחה), צחצוח מדי פעם עם מברשת חשמלית, זה באמת המינימום ואפשר לעמוד בזה.

6. יש שיטה שנקראת Oil pulling שבה משקשקים כף של שמן קוקוס בפה כ-5 עד 20 דקות בבוקר לפני הצחצוח. השיטה הזאת אפקטיבית מכמה סיבות. ראשית היא עוזרת במניעה של הצטברות פלאק על השיניים. שנית, עצם השקשוק הממושך של השמן בפה מגרה את בלוטות הרוק לפעול בצורה אינטנסיבית יותר ומעורר את שרירי הפנים להזרים יותר דם אל החניכיים, וכך השיניים והחניכיים יותר מוזנות ונהנות יותר מניקוי שנעשה על ידי מחזור הדם. השיטה הזאת גם עוזרת לנקות את הלשון באופן דומה. שקשקו את השמן בפה כמה שאתם יכולים, תירקו אותו בגינה (הוא יכול לסתום את הכיור), ואחריו צחצחו את השיניים כרגיל ושטפו במים. השיטה הזאת אמנם יעילה אבל היא מאוד תובענית ובעיניי היא לא הכי חשובה. אם אתם מרגישים מותשים מכל הפעולות הנדרשות לשמירה על בריאות השיניים שמרו אותה למצבים שאתם מרגישים איזו רגישות או בעיה בשיניים, ואילו בשגרה הקפידו יותר מהכל על סילונית ועל הביקורים התקופתיים אצל שיננית.

7. הימנעו לחלוטין משימוש בחומרים אנטי-חיידקיים כמו משחות שיניים, מי פה, גרגור מלח או שימוש בשמנים רפואיים. כל אלו הורגים את החיידקים בפה, מה שאמנם יכול להפסיק דלקות ולגרום לתחושה יותר טובה אם יש כאבים, אבל הם גם הורגים את החיידקים הטובים שמשמשים כשותפים עיקריים בניקוי השיניים והלשון. שימוש בחומרים כאלה יביא לא רק לפגיעה בשיניים אלא גם לריח פה לא טוב שכן אנחנו זקוקים לפלורה בריאה של חיידקים שתאכל את שאריות האוכל שנשארות בפה שלנו ותמנע ריקבון שלהם.

טיפולי שיניים
זאת, מה שנקרא – נקודה כואבת. העניין הוא כזה – זה נכון שהשיניים יכולות לשקם את עצמן, אבל בשביל זה אנחנו צריכים שהגוף יהיה בריא, שהרגלי התזונה והבריאות יהיו נכונים ושלא יהיו בפה סתימות. כשמדובר בילדים אפשר עדיין לתקן הכל. הורים – עשו כל מה שביכולתכם כדי ללמוד איך להנגיש לילדיכם תזונה והרגלים בריאים והם יזכו לחיים מאושרים עם שיניים בריאות ולא יזדקקו כלל לרופאי שיניים. מבוגרים – כאן הנושא בעייתי יותר. כולנו סוחבים נזקים בלתי הפיכים ולכן יש מצבים בהם אם לא נשתמש בסתימות, עקירות או שתלים מצב השן רק ידרדר ואנחנו עלולים לפגוע כך בגוף כולו. אבל גם כאן יש צורך לעשות כל מה שאפשר כדי להימנע מהדברים האלה, השתמשו בכל אמצעי המניעה שתיארתי כאן.

במצב של כאבים נסו כמה ימים להקפיד הקפדה יתרה על תזונה נכונה, הקפידו על מספר ארוחות מועט וללא נשנושים, הקפידו על ניקוי עקבי ונחוש עם הסילונית, במיוחד באזורים הכואבים, ובקרו אצל שיננית. צום של 24 שעות שילווה בהרגלים נכונים, יכול לעשות פלאים, להרגיע כאבים ולתת בוסט לגוף בתהליכי הריפוי שהוא יודע לעשות באופן טבעי. אם זה לא עוזר יש אפשרות לפנות למרכז בריאות שמציע צום ארוך יותר, עם מנחה שאתם סומכים עליו ויכול לתת חוות דעת שקולה מראש לגבי האפשרות לסייע או היעדרה. ברור לי שזה פתרון דרמטי אבל מדובר בשן, איבר בגוף, שאתם רוצים למנוע את ההרס שלו. אם אין שום ברירה נסו לשמוע כמה חוות דעת של רופאים, חפשו רופא שממליצים עליו כרופא שנמנע מטיפולי סרק.

איך אני מתנהלת עם כל הנושא
אני עצמי עושה הכל, אבל ממש הכל, כדי להימנע מטיפולי שיניים. לצערי הגעתי למודעות לכל נושא הבריאות בגיל מאוחר שבו כבר היו בפי לא מעט סתימות ושני טיפולי שורש ואחרי הרבה שנים של גוף חולה, במצב הזה ההתמודדות היא עם נזקים בלתי הפיכים ואין שום פתרון שישיב את הכל על קנו. אשתף במה שאני עושה ואזהיר מראש שבכל הקשור לבחירות של אדם שכבר נושא סתימות בפיו, אין שום אופציה בטוחה וברור גם שהבחירות שלי מסכנות אותי בהרס של השיניים. אני לא מציעה בהכרח לפעול כמוני, ואם כן תבחרו לעשות זאת קחו אחריות ודעו שיש בכך סכנה.

הסיפור שלי הוא כזה – בשלוש שנים הראשונות בהן יישמתי את 80/10/10 לא אכלתי מספיק ירקות ושומנים. גם הבאתי איתי קושי בעיכול סוכרים, מה שהביא לתחושת רעב תמידית וכתוצאה, לאכילה מופרזת של פירות ולארוחות מרובות. אז לא הייתי מודעת לכל מה שאני כותבת כאן וגם לא הקפדתי על היגיינת שיניים נכונה. המצב הזה פגע מאוד בשיניים שלי ואחרי התקופה הזאת סבלתי מכאבים חזקים מאוד בפה כולו.

לפני כשלוש שנים פניתי לרופאת שיניים, היא צילמה את הפה שלי וקבעה שאני צריכה סדרה מפלצתית של טיפולים, כולל הרבה סתימות וטיפולי שורש. היא אמרה שהמצב של הפה שלי אסון. באותו זמן היה לי טיפול שורש ישן שמתחתיו התפתח אבסס שכפי שהזכרתי קודם, גרם אצלי לדלקות גרון חוזרות ונשנות. בחרתי בעקירת השן שמתחתיה האבסס וזהו, אפילו לא סתימה אחת. בעקירה הרופאה השתמשה בחומר הרדמה אבל לא הסכמתי שתשתמש פרט לכך בכלום, גם לא באנטיביוטיקה. היא הזהירה אותי שאני "אראה כוכבים" מרוב כאבים עם הזיהום שייווצר ללא אנטיביוטיקה אבל החלטתי להימנע בכל זאת כי סמכתי על יכולתי להרפא מהעקירה ללא שימוש בתרופות מזיקות. אחרי העקירה נכנסתי לצום בן 5 ימים. ה-24 שעות הראשונות היו זוועה, לא השתמשתי בשום משכך כאבים, לא אקמול ולא צמחי מרפא, כלום. שכבתי במיטה, נשמתי עמוקות, בכיתי, התפללתי, נשמתי שוב. הסבל העיקרי עבר תוך 24 שעות ואחריהן עוד 4 ימים של החלמה הדרגתית של הפצע. אחרי הצום חזרתי בהדרגה לאכילה, המשכתי לנוח הרבה, לקח לי כשבועיים עד שחזרתי לתפקוד מלא. במשך תקופה אכלתי רק בשר של פירות ושתיתי מיצים ירוקים. ההחלמה מהאירוע הזה היתה מבחינתי הצלחה גדולה מאוד. האבסס שהיה תוצר עגום מאוד של טיפול השורש שהיה לי משנים קודמות, היה ענק, ובמשך שנים פגע בבריאות הגוף כולו. ההחלמה מהעקירה היתה מעטה מאוד בנזקים ואחריה הרגשתי קפיצה משמעותית מאוד בבריאות הכללית שלי. הרופאה שטיפלה בי היא ד"ר יסקין, רופאת שיניים ביולוגית. לרופאים ביולוגיים אמורים להיות כלים לבצע עקירות באופן שמעודד טוב יותר את הגוף להשתקם מהעקירה (ביחס לרופאי שיניים רגילים), יתכן שזאת אחת הסיבות שההחלמה שלי מהעקירה הזאת היתה כל כך טובה. זאת לא המלצה על רופאת שיניים בשום אופן, זה רק מידע שנועד לעזור לכם במצב בו בכל צורה שהיא לא מצאתם אלטרנטיבה אלא להיעזר ברופא. 

אחרי כן נכנסתי לפרויקט של ריפוי הפה כולו – שתיתי המון מיצים ירוקים כדי להציף את הגוף במינרלים, אכלתי סלטים ופירות. ישנתי היטב, נחשפתי בצורה נכונה לשמש. ביררתי מהם החוסרים שלי ודאגתי להשלים אותם (במקרה שלי זה היה תוסף של אבקת מיץ עשב שעורה, וטימין D ובי12). ניקיתי את הפה כל יום עם מברשת חשמלית וסילונית. בקיצור – כל הדברים עליהם המלצתי כאן. תוך כמה שבועות הפה הפסיק לכאוב, חזרתי ללעוס בצורה מלאה וחופשית.

עד היום יש לי רגישות מסוימת בשיניים אם אני אוכלת דברים מאוד מתוקים. אני נמנעת לחלוטין מאכילת פירות יבשים וכמובן מסוכר מעובד. בתקופות בהן הבריאות של הגוף הכללי פחות טובה, אם אני חלשה או מתמודדת עם אתגרים רגשיים, אני מרגישה יותר רגישות בשיניים. התקופה בה שהיתי בתאילנד (עד לפני כמה חודשים) היתה קשה ומאתגרתי עבורי והרגשתי שהגוף שלי נחלש.  זה הביא להתגברות של הרגישות בשיניים. הפעם השתמשתי לא רק באמצעים שתיארתי כאן אלא גם חקרתי את המשמעויות של הרגישות בשיניים במובנים הרגשיים במסגרת טיפול נפשי. יש לי מטפלת נפשית כשרונית בצורה יוצאת דופן. אולי זה נשמע מופרך ומוזר אבל על כל חולי וכאב יושב סיפור רגשי גם וכשמפרקים אותו עם מטפלת מוכשרת הרבה מהמטען יורד והבחירות באשר לאופן הטיפול בבעיה נעשות יותר צלולות. היא עזרה לי מאוד בעניין הזה וכאבים חמורים שנמשכו כמה ימים וכמעט הכניסו אותי לצום של כמה ימים, התפוגגו יום אחרי שהבנתי מה עומד מבחינה נפשית מאחריהם.

באופן כללי, עד כה הבחירות שלי מוכיחות עצמן היטב. התחלתי את התהליך הבריאותי שלי עם בריאות ירודה מאוד. הגוף כולו היה חלש וחולה וכל שנה היו לי עוד ועוד חורים בשיניים. מאז, 6 שנם עברו, ואפילו שעשיתי כמה טעויות בהתחלה שפגעו בשיניים שלי, בסופו של דבר הצלחתי להגיע למצב בו כל הזמן יש עדויות להתחזקות השיניים ולהשתקמות שלהן. זה מדהים בהתחשב בעובדה שהפה שלי מלא בסתימות, שהן הגורם המפריע החזק ביותר לבריאות השיניים. רוב הזמן בשנים הללו הביטוי היחיד לנזקי השיניים המצטברים שלי הוא רגישות מועטה, וזה נהדר ואדיר בהשוואה לתחזיות האיומות של הרופאה, או לנזקים שהיו מתרחשים לתפיסתי אם הייתי עושה את הטיפולים שהיא הציעה. אני מאמינה שככל שהשנים יעברו ואני אחזק יותר את הגוף שלי, אפתח ואנקה עוד ועוד פצעים וחוליים ישנים, ובמקביל להתחזקות הגוף כולו גם השיניים יתחזקו. כאמור בריאות השיניים לא נפרדת מבריאות גוף כולו, ותהליך ההחלמה, בניית הגוף ושיקומו מנזקי העבר הוא ארוך, אבל אין תחליף לתמורות שאפשר לקבל עם הקפדה מתמשכת ובנייה עקבית של בריאות הגוף מהבסיס וללא קיצורי דרך.

12 תגובות
  • נועה טלמור
    פורסם ב 11:41h, 17 מאי הגב

    קראתי הכל בעיון רב. תודה רבה אביב על הנדיבות ❤️

    • אביב ברכה
      פורסם ב 07:00h, 19 מאי הגב

      הי יקרה, תודה על הפידבק, בתענוג.

  • אינה
    פורסם ב 11:58h, 17 מאי הגב

    היי אביב ,קראתי את המאמר שלך לגבי השיניים ,וואו כמה למדתי והבנתי דברים שלא חשבתי אפילו שהם יכולים לעשות נזק לשיניים…
    אשמח לשתי המלצות ,
    איזה מיצים ירוקים שתית?
    ואיזה מברשת שיניים חשמלית מומלצת?
    תודה מראש 🙂

    • אביב ברכה
      פורסם ב 06:57h, 19 מאי הגב

      הי אינה, משמח לשמוע שלמדת הרבה 🙂
      לגבי מיצים ירוקים, שתיתי מיצי ירקות – חסה, סלרי, קייל, נבטים, מלפפון. הוספתי גם תפוח ולימון או רימונים כדי לתת למיצים טעם יותר טוב. את לא צריכה משהו מיוחד עם המיצים. אפשר להתחיל ממיצים ממש פשוטים למשל מיץ שחצי חסה או סלרי והחצי השני עשוי מתפוח. עם הזמן שאפי להעלות את אחוז הירוקים ולהוריד את אחוז התפוח. יש לי פוסט שלם על מיץ ירוק, כדאי לקרוא!

  • irit korin
    פורסם ב 12:49h, 17 מאי הגב

    אביב, קראתי מרותקת, המון מידע חשוב את מביאה יחד עם הסיפור האישי שלך…תודה רבה רבה

  • Amir magira
    פורסם ב 13:02h, 17 מאי הגב

    כרגיל
    מרתק לקרוא את המאמרים שלך .
    תודה רבה רבה.
    כבר מיישם אצלי חלק מהדברים שלא הקפדתי..
    נפלא. …

    • אביב ברכה
      פורסם ב 06:51h, 19 מאי הגב

      הי אמיר, תודה על הפידבק, אני שמחה שזה היה מרתק עבורך!

  • אלישבע רכטמן
    פורסם ב 13:32h, 17 מאי הגב

    תודה

    • אביב ברכה
      פורסם ב 06:50h, 19 מאי הגב

      🙂

  • נביעה
    פורסם ב 13:19h, 18 מאי הגב

    מה לגבי הblack lines למה הן מופיעות?

    • אביב ברכה
      פורסם ב 06:49h, 19 מאי הגב

      הי נביעה, ה-black lines הן סוג של פלאק ואפשר להיפטר מהן באותו אופן שתיארתי בהרחבה במאמר. התקציר מבחינת היגיינת הפה הוא צחצוח במברשת חשמלית, שימוש עקבי בסילונית וביקור חצי שנתי אצל שיננית (אם את לא מצחצחת שיניים וסילונית באופן יומיומי אז כדאי לדעתי לבקר אצל שיננית כל 3 חודשים).

  • סאלי תדמור
    פורסם ב 22:46h, 23 מאי הגב

    מאמר מקיף ומצוין.
    פה ושם מחלוקת קלה אבל בגדול שווה מאוד לקרוא.

פרסום תגובה